בשום מקרה אין לראות באמור ובמידע המוצג באתר זה ו/או המידע המופנה ו/או הנובע ממנו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית

לוגו כחול אפור sh.png

כל הזכויות שמורות ל- שלום הורביץ משרד עורכי דין - עורך דין נדלן

יצירת קשר

כתובת: שוהם 11, פ"ת, ישראל. 

כתובת למשלוח דואר: רח' של"ג 17א', פ"ת ת.ד. 6089

שיחת ייעוץ: 077-4043081

שליחת הודעות בווטסאפ: 052-4043080

דואר אלקטרוני: shali.horvitz@gmail.com

העברת זכויות בנכס מקרקעין בהתאם לפסק-דין שניתן 'אגב גירושין', אינה מהווה 'עסקה' ובלבד שההעברה נעשית בין בני-הזוג עצמם, או לילדיהם. משכך, גם אין כאן אירוע מס, והדבר לא מהווה פטור - כלומר, אין צורך לדווח על ההעברה לרשויות המס ולכן לא משלמים מס שבח ומס רכישה.

על הצדדים להסכים ביניהם על העברת המקרקעין ובהמשך להסדיר את העברת הזכויות בנכס במסגרת גירושין ע"י עו"ד נדל"ן.


המסמכים הדרושים לרישום:

  • הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק-דין ע"י בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני (עותק מקורי, או העתק מאושר ע"י בית המשפט / בית הדין).

  • תעודת גירושין (מקורית, או צילום עם אישור 'נאמן למקור' ע"י עו"ד).

  • אישור עירייה המופנה לרשם המקרקעין בדבר היעדר חובות בגין הדירה (לפי סעיף 324 לפקודת העיריות).

  • חמישה שטרי מכר חתומים ע"י הצדדים ומאומתים כדין ע"י עורך דין.

  • אישור מהבנק בו הוא נותן הסכמתו להעברת הזכויות (במקרה שעל הנכס רשומה משכנתא).

  • הפעולה כרוכה באגרה (ניתן לשלם בכרטיס אשראי און-ליין, או ע"י בולי הכנסה בבנק הדואר).

 

בדיקת כדאיות למקבל הנכס
חשוב לציין, כי לעתים העברת הזכויות אינה כדאית למקבל הנכס, במידה וירצה למכרו בעתיד.
על-פי עקרון 'רציפות המס', כפי שקבוע בחוק מיסוי מקרקעין ואף הותווה בפסיקת בית המשפט העליון, כל השבח שנצבר במהלך התקופה שהחזיק בנכס בן-הזוג המעביר, ימוסה וישולם ע"י בן-הזוג המקבל במועד מכירת הנכס על-ידו (גם אם שילם בגין רכישת מחצית הזכויות של בן-הזוג המעביר).
לפיכך, במסגרת הליך גירושין, טרם תסכימו לקבל, או לרכוש, את חלקו של הצד השני בדירה, או בכל נכס מקרקעין משותף אחר, מומלץ לבדוק היטב ולבצע מראש תכנון מס נכון, שאחרת שכרכם עלול לצאת בהפסדכם.
 
כל השבח שנצבר במהלך התקופה שהחזיק בנכס בן הזוג המעביר ימוסה וישולם על ידי בן הזוג המקבל, וזאת למרות שלמעשה שילם תמורה מלאה לכאורה עבור אותו נכס מקרקעין. יחד עם זאת, אם מדובר בנכס מקרקעין שעשוי לזכות בעתיד בפטור ממס שבח, אין המקבל צריך להיות מוטרד מסוגיה זו.
 
בני הזוג המתגרשים, יכולים להחליט כי הם לא ינצלו את זכותם לפטור המגיע להם בעסקת העברה אגב גירושין, אלא יבצעו את העברה ביניהם כ"מכירה" רגילה לכל דבר ועניין. במקרה זה על המעביר יוטל מס שבח אם אין לו פטור אך המקבל ישלם מס רכישה נמוך רק בגין מחצית משווי הנכס המועבר. בנוסף במקרה של מכירה רגילה – יוכר מס הרכישה ששולם ע"י הצד המקבל כניכוי במועד מכירת הנכס בעתיד, דבר שלא מתאפשר כאשר פועלים בעסקת אגב גירושין.
 
העברת זכויות אגב גירושין: סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין. שווי הרכישה במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ע"י מי שהזכויות הועברו לו אגב הליכי גירושין – הוא השווי שהיה נקבע אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה ע"י מי שהעביר את הזכויות. אין משמעות לעובדה שההעברה נעשית בתמורה או שלא בתמורה, ואין משמעות לסוג הנכס (דירת מגורים או נכס עסקי).

עיקול על הנכס
במרבית המקרים, העברת הדירה מבן זוג אחד לשני עקב הליכי גירושין, נעשית בסמוך ככל שניתן לאחר מתן פסק הדין לגירושין אולם במקרים רבים קורה, מסיבות שלא בהכרח תלויות בבני הזוג, שההעברה עצמה אינה מבוצעת כאמור אלא שנים רבות לאחר מכן.
 
מצב זה בעייתי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג התחייב לתשלום כספים לצדדים שלישיים כלשהם ולא עמד בהתחייבויות אלו וכתוצאה מכך, הוטל עיקול על זכויותיו של בן הזוג בנכס ואף הופעלו הליכים למכירת הנכס.
 
במקרה כזה, נשאלת השאלה מה זכותו של בן הזוג הנותר שהנכס היה אמור לעבור על שמו מתוקף פסק הדין לגירושין.
 
העניין נדון בצורה רחבה בביהמ"ש העליון בפסק דין אהרונוב (ע"א 189/95) במסגרתו נקבע: כי במקרה בו נקבע בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין כי חלקו של אחד מבני הזוג יועבר ע"ש בן הזוג השני, הרי שהוראה זו גוברת על כל עיקול מאוחר יותר שהוטל על הנכס ע"י נושיו של בן הזוג המעביר וזכותו של בן הזוג הנעבר עדיפה.
 
אומנם מדובר בהלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון אך עדיין רבים המקרים הדומים למקרה של גב' אהרונוב כאשר במקרים רבים, מוצא עצמו בן הזוג הנעבר (זה שקיבל את הנכס) במצב בו עליו להוציא כספים רבים וזמן יקר על בתי משפט על מנת להוכיח את צדקתו ואת זכותו במקרקעין.
 
לאור מצב זה, הריני להמליץ על מספר פעולות כדי למנוע היקלעות לסיטואציה כזו:

  • יש לבצע את העברת הנכס בסמוך ככל שאפשר לקבלת פסק הדין לגירושין או אישור הסכם הגירושין בביהמ"ש או בית הדין.

  • במידה והנכס רשום בטאבו, כדאי לרשום הערת אזהרה על זכויות בן הזוג המעביר כדי לחסום אפשרות לעיקולים ע"י נושים במקרה בו ישנו חשש אמיתי לכך.

  • במידה והנכס רשום במנהל מקרקעי ישראל, ניתן לרשום משכון על זכויותיו במקרקעין אצל רשם המשכונות.

  • לפעול במהירות האפשרית על מנת להשלים את ביצוע ההעברה והשלמת הרישומים.

 
ידועים בציבור
הוראת סעיף 4א' לחוק חלה גם על ידועים בציבור.
עניין זה הוכרע בביהמ"ש העליון במסגרת פסק דין לבנון (ע"א 2622/01) בו נקבע ע"י ביהמ"ש כי הגישה המקובלת כוללת במסגרת המושג "בן – זוג" גם ידועים בציבור, כאשר ביהמ"ש הוסיף וקבע גם שאין כל סיבה מדוע ההסדר הקבוע בסעיף 4 א', שהינו הסדר חברתי, לא יחול גם על ידועים בציבור. מעבר לכך, קבע ביהמ"ש כי הבחנה בין בני זוג נשואים לידועים בציבור בכל הנוגע להסדרי מס עקב פרידה, יש בה משום הפליה פסולה הנוגדת את עקרון השוויון .
 
במילים אחרות, למרות שניסוח סעיף 4א' לחוק מתייחס מפורשות להעברת מקרקעין אגב גירושין, הרחיבה הפסיקה את משמעות הסעיף והחילה אותו גם על ידועים בציבור.