דירה רשומה במנהל מקרקעי ישראל

אדם שיש לו נכס הרשום במנהל (רשות) מקרקעי ישראל אינו נחשב כבעלים של הנכס, שכן המדינה היא הבעלים, אלא נחשב כחוכר לדורות, בדרך כלל לתקופה ארוכה של 49 / 99 שנים.

הרישום במינהל אינו מקנה זכויות קניין אלא זכויות אובליגטוריות בלבד, ובפסיקה נקבע שמבחינה קניינית חל עליהם חוק המטלטלין. אדם שיש לו נכס הרשום במנהל מקרקעי ישראל אינו נחשב כבעלים של הנכס, שכן המדינה היא הבעלים, אלא נחשב כחוכר לדורות, בדרך כלל לתקופה ארוכה של 49 או 99 שנים. חוכר כזה, הרוצה להעביר את זכויותיו בנכס (למכור) לקונה, צריך על מנת לבצע את המכירה, לאישור ממנהל מקרקעי ישראל ובכך נדרש לשלם דמי היוון (דמי חכירה) על מנת לקבל את הסכמת המנהל. על מנת שעסקה במקרקעין תהווה "עסקה במקרקעין" עפ"י סעיף 6 לחוק המקרקעין על הקרקע או על הנכס להיות רשום באחד מפנקסי המקרקעין להלן: פנקס הזכויות – בו נרשמות הקרקעות המוסדרות שעברו הליכי הסדר על פי פקודות הסדר זכויות במקרקעין. פנקס השטרות – בו מצויות הקרקעות שטרם הוסדרו פנקס הבתים המשותפים – בו נרשמים הבתים המשותפים. מקרקעין שלא נרשמו באחד מפנקסים אלה אינם מהווים עסקה במקרקעין. כך למשל נכס הרשום במנהל מקרקעי ישראל, קק"ל, או בחברה משכנת – אינו נחשב כרשום לעניין דרישת הרישום. "עסקה במקרקעין נגמרת ברישום". על עורך דין נדלן המייצג רוכש ברכישת דירה הרשומה במינהל מקרקעי ישראל , לדרוש מהמינהל את המסמכים הבאים ולוודא שזכויות הרוכש לא יפגעו ולהגן עליהם בהסכם המכר: אישור זכויות – במידה וניתן לקבל. חוזי פיתוח /חוזי חכירה. התחייבויות לרישום משכנתא. מפרטים כספיים ושומות. דרישות תשלום, ככל שקימות. כתבי התחייבות ו/או שיפוי שנתנו למינהל. בקשות להעברת זכויות. וכן כל מסמך אחר שנמצא בתיק המינהל. כמו כן, על עורך הדין לבדוק הן עפ"י אישור הזכויות והן עפ"י חוזה החכירה או חוזה הפיתוח האם תקופת החכירה מתחדשת וכן את ייעוד הקרקע, מטרת החכירה וכדומה.